עידן אובדן הסמכות

אנו חיים בתקופה פוסט-מודרנית, תקופה בעייתית ומבולבלת, שבה יש שינוי בנושא הסמכות והמנהיגות.

הדבר בא לידי ביטוי לא רק בנושא ההורות, אלא גם במנהיגות בתחום הניהול. הציבור המבוגר ברובו ציני

וחסר אמון במנהיגות ובממסד. מנהיגות איננה דבר יציב עוד והיא מתחלפת בתדירות גבוהה היות ויש

אפשרויות בחירה רבות ולגיטימציה להדחת מנהיגים על ידי בוחריהם.

​

כיום, החברה הישראלית ניתנת לתיאור ע"י המושג אנומיה - מצב של היעדר הסכמות יסוד לגבי נורמות, חוק וכללים חברתיים. מצב זה, שהוגדר ע"י הסוציולוג דורקהיים, מזכיר אותנו כחברה: תחושת היעדר חוק מוסכם ונורמות, ערפול של גבולות, ציפיות, הסכמים ועוד. דורקהיים מצא כי למצב אנומלי זה יש קשר ישיר לרמת הסטיה החברתית ולאלימות המתגברת. הצרה היא שרבים עדיין מתייחסים לנושא הסמכות בסטריאוטיפים קדומים, מבלי להתייחס לשינויים המשמעותיים בעידן שלנו.

 

"שיטת הסמכות השלמה" מציעה שינוי בתפיסת מושג הסמכות והבנת תהליך הרכישה שלה. השיטה מהווה תפיסה כוללת המקנה כלים לבניית סמכות פנימית וחיצונית. המודל מציע סמכות חדשה, מסוג אחר, שמתאימה לעידן בו אנו חיים.

המודל מתייחס לשאלה כיצד להיות אדם משפיע, מחנך והורה יעיל, שמשאיר חותם ומעצים את ילדיו בעידן מורכב זה.

 

בסקר שנערך, מתברר שכשאנשים מתארים דמויות סמכות שמהוות דוגמה עבורם, הם מתארים דמות שהיא קודם כל מיטיבה, קרובה ומשקיעה בהם אישית. זוהי לרוב דמות שמייצגת ידע, מקצוענות, חוכמה, תובנה וערכים. זוהי דמות רגועה ומרגיעה. רוב האנשים מייחסים לדמות הזו יכולת לתת פתרונות מעשיים ומאמינים שהיא מהווה כתובת ומקום להדרכה ולהעצמה. רק בסוף הם מתארים אותה כדמות שיכולה להטיל מרות, המציבה ואוכפת גבולות, שמסוגלת גם להעניש ולעורר בנו יראת כבוד. קבלת החוק והגבולות מאדם בעל סמכות מסוג זה קלה יותר מאשר מאדם שמקור השפעתו הוא רק כוחני.

​

על סמך תכונות אלו, הגענו ל- 4 אשכולות (גורמים) החוזרים באופן קבוע כתפקודים הכרחיים בתיאור דמויות של סמכות אפקטיבית, משפיעה ומופנמת. תכונות אלו חוזרות על עצמן כמשמעותיות בקרב צעירים ומבוגרים כאחד.

מעניין שאת המרכיבים הללו ניתן למצוא בנגזרות של המילה "סמכות" בשורש העברי:

1. סמוך - מעורר ביטחון, קשוב, מאזין, תומך, מקבל.

2. בר סמכא - משדר חוכמה, ידע, מקצוען, יודע, זוכר, רחב אופקים.

3. שאפשר "לסמוך" עליו - מעשי, "אומר ועושה", אסרטיבי, נחוש, עקבי במעשיו.

4. מוסמך - אדם שקיבל מרות, לא מתפשר, כוחני, מטיל יראה, פחד, מציב גבולות.

 

מכאן, נולד המושג "סמכות שלמה", שכן הדמויות הסמכותיות הן דמויות רב-מימדיות, הן גם עושות בשבילנו, תומכות ומעצימות וגם יודעות לומר "עד כאן", מרסנות ואף מענישות. דמות זו מורכבת יותר מהדמות ה"ממשמעת" אליה נהוג להתייחס כ"סמכותית".

סמכות שאינה שלמה, שהיא "חלקית", הסמכות הסטראוטיפית הישנה, שמהווה עדיין מושג מרכזי אפילו במחקר ובאקדמיה - אינה תואמת את המציאות. דמות הסמכות השמרנית כוללת בעיקר היבט אחד, של מי שקיבל ומפעיל מרות וכוח, שהמדד להצלחתו הוא ציות. סמכות זו הינה חלקית, מרדדת ומצמצמת את האדם כבעל השפעה רצויה אחת - לציית. עם זאת, עלינו לזכור כי הפנמה אמיתית של ערכיה ומטרותיה של הדמות הסמכותית אינה מושגת ע"י ציות עיוור. על כן, מודל הסמכות השלמה מציע 4 אשכולות הבונים יחדיו סמכות שלמה, היוצרת חוויה משמעותית, הפנמה והזדהות, תהליכים הנדרשים על מנת להפוך לדמות משמעותית.

עלינו, כהורים, מחנכים או מנהלים, להתמחות בכל אשכול ואשכול וללמוד את הכלים המעשיים הקשורים אליהם.

משפחה בריאה הינה זו הבונה "סמכות משפחתית שלמה" - ההורים פועלים יחד גם כמשלימים זה את זה בתפקידי הסמכות וגם כמתמחים, והילדים הם חלק חשוב במערכת זו.

​

המודל משתמש בסמלים (או "אשכולות"), המייצגים את התחומים התפקודיים של הסמכות השלמה - תפקודים שמקבילים לתהליך ההתפתחותי של הגדילה ואף לפונקציות מוחיות. ארבעת הסמלים הם: לב, ינשוף, פיל ושור. רק התנהגות הורית וחינוכית שמשלבת את ארבעתם, נחשבת ל"סמכות שלמה".

 

אשכול הלב: "להרגיש ביחד"

לחוות אדם קרוב, שנתפס כרוצה בי ובטובתי, קשוב, מכיר ורואה אותי אישית. שיתוף הפעולה ותחילת בניית הסמכות מתחיל במקום שיש התקשרות ותחושה שיש בשביל מי לעשות. זהו גם הבסיס ליצירת ההתקשרות והמצפון. אם יש מישהו לעשות למענו, תרצה ותוכל לעשות הרבה יותר.

אשכול הלב הוא האנושי ביותר, ומדבר על יצירת קירבה ויכולת לאמפתיה. האשכול הזה מקושר, אם כי באופן סטריאוטיפי, לצד האימהי, למרות שהוא קיים גם אצל גברים. הורה שמתנהג בדרך זו יוצר קירבה, ונתפס כדמות שמשקיעה בך ורוצה את טובתך.

מצפון קשור בחשש, מבוכה פנימית, משהו שמסמן בתוכי את המוסר שלי, מה כן ומה לא. בסיסי המצפון טמונים בתחושת הקשר לדמות קרובה ובתחושת הבושה של הילד שלא יעשה משהו שיאכזב או יבייש את ההורה. 

בתקופתנו, הלב "מגויס" באופן מניפולטיבי להשיג משהו אחר ואז נפגע האמון בו. הדבר אופייני לשיטות בהן נותנים "חיזוקים חיוביים" במקום לתת התייחסות אמיתית. ילדים מזהים זאת מקילומטרים ולומדים לא לשתף פעולה עם התחליף - "החיזוק". בטווח הרחוק, הנזק הערכי הינו עצום.

חשוב לזכור כי הלב לעולם לא יהיה שלם. אנחנו כהורים לא יכולים להיות מושלמים. בשלבי חיים שונים, הילד ייתן לנו את ההרגשה שאנחנו לא בסדר. על כן, על הלב להיות חלקי. בדומה למושג של ויניקוט, על ההורות להיות "הורות מספיק טובה" ולא מושלמת. לב שלם הוא מצב שבו ההורה עסוק יותר מדי בהיותו הורה מושלם, ולא משאיר את האפשרות לילד שלו להיות לא מושלם.

 

אשכול הינשוף: ידע, נורמות וערכים, שיפוט, פנימיות ומודעות

הינשוף, חיה המסמלת חוכמה בתרבויות שונות, רואה בחושך מה שלא רואים אחרים, זוכר, בעל  אפשרות לראות דברים מלמעלה, מ"מעוף". התפקוד העיקרי של הינשוף במערך הסמכות הוא להסביר, להראות את העולם מזווית אחרת. לינשוף יש מעוף, תרתי משמע - יכולת להסתכל רחוק ולשנות את הפרספקטיבה. הוא מייצג ידע חיצוני על העולם, ומקושר סטריאוטיפית לאבא. אשכול זה נותן לילד ראייה של משמעות ערכית, מראה לאן ללכת. הינשוף הוא האשכול שמסוגל ללמד, לתת סיבות ולבנות מוטיבציה ע"י מתן תחושה של הבנת הסובב.

מבחינה התפתחותית, לאחר השגת האמון הבסיסי בדמות הסמכות, מגיע שלב הלמידה. ילדים שלא מיצו את השלב הראשון, עלולים לסבול מהפרעה בלמידה.

ההורים והמחנכים הינם מתווכי משמעות לילד, כשהם מתרגמים ומקנים ידע מסוגים שונים. חשוב להדגיש את הידע הנורמטיבי שחסר היום לילדים רבים: מה עושים מתי ולמה, ועם מי, מודעות עצמית וחברתית. בימינו, לנוכח ההורים והמחנכים, שלעיתים מוצאים עצמם מבולבלים או עייפים, נוצר חלל עצום שמתמלא על ידי הורה ומחנך שלא מתעייף לעולם - המדייה האלקטרונית.

 

אשכול הפיל: פעולה יעילה למטרה

הפיל בעל 4 רגליים על הקרקע. זוהי חיה חזקה, אסרטיבית, ש"עושים לה כבוד". עם זאת, היא צמחונית, לא טורפת. פיל עקשן יכול ללכת 800 ק"מ ולהגיע לתחנה שהיה בה לפני שנה. הוא זוכר, ולכן נולד המושג "זיכרון של פיל". מושג נוסף המאפיין את הפיל ואת אשכול הפיל במודל הוא "עור של פיל" המייצג את היכולת לסנן גירויים.

פיל לא צריך דרך - הוא סולל אותה. פיל מחליט ומגיע. הדבר מייצג עקביות, נחישות, אסרטיביות, מיקוד במטרה וריכוז בה בלי להתבלבל.

תכונות "פיליות" אלה חשובות להורים ומחנכים. כהורים, עלינו לבנות הרגלים קבועים שיבוצעו ללא הפרעה וייזכרו היטב, תוך מכוונות למטרה עד לביצועה. על ההורה לעיתים לדבר פחות ולעשות יותר "דרך הרגליים". פעולות אשכול הפיל מביאות לתחושת יכולת, הישג ועצמאות כשהתוצאות מושגות עם הילד.

תחום הפיל הינו התחום עליו יש הכי הרבה קונפליקטים בין ההורים לילדים. השגרה היא כביכול לא חשובה, אבל למעשה מאוד משמעותית. יש לנו את "קרבות היומיום": הרגלי אכילה, מקלחת, שינה - שכל אחד מהם, כשמתקיים באופן קבוע, הופך לחוויית חיים משפחתית כואבת (כשמוכפל ב- 365 ימים בשנה).

 

אשכול השור: בניית גבולות

אשכול השור הוא האחראי על בניית הגבולות, היוצר תחושת ביטחון והגנה, תחושה שיש מי שמגן עלי מאחרים ומעצמי. אם יש מישהו לידי שמסוגל לרסן אותי ועוזר לי לווסת את עצמי - אוכל בעצמי להפנים זאת ולהרגיש מוגן.

סימון גבולות הינה מיומנות הורית כמעט נכחדת בימינו, שיש להתמחות בה. הילד חייב ללמוד ולהתנסות בריסון, לדעת לעצור בנקודה בה נאמר לו "עד כאן". מיומנות זו מתחילה להתהוות כבר בגיל צעיר. ישנם מצבים בהם על ההורה להפעיל את השור המגביל, לפני שיהיה מאוחר (לדוגמא, כשהילד רץ לכביש או נוגע בחשמל). גם בקרב היונקים ניתן לראות מיומנות זו. לדוגמא, כלבה יודעת "לסמן גבולות" - אסור לגורים היונקים לגעת בבשר. הכלבה מגיבה בעוצמה בתחילה ואח"כ רק נוהמת על הגורים. תגובה זו הינה תגובה "מסמנת". גם עלינו, כהורים, ללמוד מחדש "סימון גבולות", מיומנות ראשונית של השור המרוסן. שור מרוסן זה יפעל ב"תקיפות אדיבה".

תפקיד אשכול זה הוא להכין את הילד לעולם שיש בו כעסים וביקורת, שהרי ממי צריך הילד ללמוד על העולם אם לא ממי שקרוב אליו, אוהב אותו ולא עוזב אותו.

עם זאת, חשוב להבדיל בין שור רגוע ומרוסן, שהוא השור הרצוי על פי המודל, לבין שור הבר - השור הזועם, שור שאיבד שליטה. לכל אחד יש את המנגנון להפוך משור מרוסן לשור הבר.

"שור הבר" - התפרצות של אלימות, השפלה, חוסר שליטה. זהו שור בלתי רצוי במודל שכן הוא "גונב לנו את הרגשות", גונב את הדעת ואז אנחנו נעשים אלימים. משמעות הדבר היא שפספסנו את הבנייה הנכונה של הסמכות השלמה.

שור היא חיה פרימיטיבית המייצגת את הסמכות הישנה: מרות והיררכיות. כשהיא שבעה, היא יכולה להיות רגועה, אבל מהר מאוד היא יכולה לעבור למצב של התקפה ואלימות כלפי אובייקט שאינה יודעת אפילו מיהו (כמו תקיפת דגל אדום).

שור הבר או השור הזועם הוא מצב של אובדן שליטה הורית מצב שכל אחד מאיתנו מועד לו ונחשף אליו. אנחנו במודל לומדים להבחין בו ולהימנע ממנו.

 

על הבסיס שתואר כאן, נבנה המודל, המציע כלים להערכת כל אחד מהאשכולות ולחיזוקו. ניתן למצוא למודל זה בסיסים רבים ושונים: התפתחותיים, ארגוניים וחינוכיים. למעשה, ניתן לראות שישנם חוקים מערכתיים ואישיים המתקיימים בתוך השיטה ונוצרים כללי עבודה מיוחדים. ניתן באמצעותו לאבחן ולקבוע יעדים מדידים ולעשות עבודה טיפולית ו/או אימונית (Coaching). השיטה מאפשרת העצמה, הבנייה של תפקידים ומצבים, והישגיה ניכרים הן בטיפולים והן בהתערבויות מערכתיות, חינוכיות וניהוליות. בעזרת השיטה, ניתן להתגבר על מצבי אלימות ממקום אחר, לא "התנהגותי" המצמצם את האדם ואת המערכת, אלא ממקום מופנם ועמוק, המספק "סמכות שלמה" ואפקטיבית.

 

*כל הזכויות שמורות לאריה טבעון ומודל הסמכות השלמה, 1995